|
|
|
| פרשת השבוע: |
???il.tora.name.comment.0??? |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
התחייה |
|
| קהילת התחיה רמת גן-גבעתיים |
|
ההסטוריה של הקהילה
בשנת 1922 הוקמה במזרחה של ת"א, שכונת פועלים שנקראה על שם דב בר בורוכוב. השכונה התעתדה להיות 'השכונה הסוציאליסטית הראשונה', אך בהיותה לא רחוקה מהעיר משכה אליה אוכלוסיה מגוונת, אנשי עמל ובעלי עסקים זעירים. עם עליית הנאצים ימ"ש לשלטון והתגברות העליה לארץ (עלייה חמישית), הגיעו לשכונה רבים מיוצאי גרמניה. בסוף שנות השלושים ראו רבים מהם צורך לייסד בית כנסת בנוסח המקובל והמוכר להם, תוך שמירה על הניגונים והמנהגים שהיו מקובלים במקומות מהם נמלטו על נפשם.
לקראת הימים הנוראים של שנת ת"ש (1939), ימים, שבתולדות עמינו אכן הפכו נוראים עם פריצת מלחמת העולם, ייסדו מניין בראשות מורנו הרב שמואל בלום זצ"ל, והשם שנבחר לקהילה המתחדשת היה 'התחיה', על מנת לבטא את התקוה לתקומה מחודשת של עם ישראל בארצו, הנמשל בספר יחזקאל (פרק לז) לתחיית המתים.
ובאמת, מלאו אנשי חיל את ידיהם ושכרו בנין ששימש את בנק 'כרמל', בקצה השכונה, בתחילת רחוב פרוג, שם שמו את משכנם. בימי החול, שבתות וחגים התפללו שם, ובימים הנוראים, כאשר המקום לא הספיק, שכרו את בית הספר בורוכוב והתפללו במרתף.
ההרכב האנושי של המתפללים היה מגוון, אנשי רוח ומעש מחד וסוחרי בקר מרפתות נחלת יצחק מאידך. בין מייסדי הקהילה היה גם התעשיין סם זקס, שהיה ידוע כ 'משי זקס', בין מממני פעילותה של לח"י. בית הכנסת הפך למרכז קהילתי, בו התקיימו שיעורים ופעילות חברתית ענפה בעיקר בגרמנית. בפורים ובחנוכה נערכו אף נשפים באולם קולנוע 'אורלי' ונערכה מכירת כרטיסים לאירוע.
תקופה קצרה לאחר הקמת בית הכנסת נפטר הרב בלום והקהילה ישבה בדד מבלי רועה רוחני. בשנים הבאות היה רבה של קהילת 'איחוד שיבת ציון' הרב אנסבכר, מגיע מפעם לפעם לשבת ועל פיו נועצו פרנסי הקהילה כיצד לנהוג.
בשנים אלו היה הגבאי הראשי מר יוסף והל, שהיה הרוח החיה בקהילה בעשרים שנותיה הראשונות וקבע את סדרי התפילה ונוסחה. מר והל נפטר בתשכ"ט, אך אשתו האריכה ימים אחריו והיא וצאצאיו המשיכו לפקוד את בית הכנסת בתקופת החגים.
בשנים שלאחריהם היו כמה דמויות שעמדו במרכז בית הכנסת. בראש הקהילה עמד מר משה בר קול ז"ל, מחנך ומנהל בית ספר שנשא דרשה שבועית אחרי הכנסת ספר תורה. הגבאי הראשי היה מר מאיר אפרתי ז"ל שניהל את צרכי הקהילה במשך שנים, עד פטירתו בשנת תשס"ב.
בשנת תש"ן נאלץ בית הכנסת לעבור מקום למבנה בית הכנסת האיטלקי השוכן בתוך 'גן שאול' המוכר גם כ'גן הקופים' ברמת גן. כך נוצר קומפלקס שבו בית הכנסת האיטלקי שוכן בקומה העליונה, בעוד שבית הכנסת 'התחיה' שוכן בקומה התחתונה והאמת והשלום אהבו.
כיום הגבאי הראשי הוא מר שמעון נוימן, ותיק המתפללים, שעושה לילות כימים לצרכי בית הכנסת השונים.
אופי הקהילה
מאז ומעולם שמרה קהילתנו על נוסח יהודי מערב אירופה. ברם, כיון שחזנים שונים עברו לפני התיבה ושילבו מנגינות שונות, נוצר בבית הכנסת נוסח 'ישראלי' ייחודי, אשר כל שומעיו זוכרים אותו לטובה .
במיוחד הדבר בא לידי ביטוי בנוסח המיוחד של הימים הנוראים, שמשתלבים בו מנגינות לבנדובסקי המיוחדות לנוסח המערב אירופאי, יחד עם מנגינות חדשות גם ישנות. הקהילה משתדלת לשמר את הנוסח וישנם מתפללים שבאים במיוחד מרחוק כדי לשמוע את הנוסח המיוחד לקהילה.
בקהילתנו אין משיחים בשעת התפילה ואף לא נזקקים לשלט שיציין זאת. הדבר ברור ואנו משתדלים לקדם את כל הבא להתפלל בסבר פנים יפות ולהדריך אותו במהלך התפילה אם הוא נזקק לכך.
הקהילה כיום
לדאבוננו, הלך בית הכנסת ודעך במשך שנים עד כי לא נותר בו כי אם קומץ מתפללים בלבד. בשנים האחרונות אנו עדים ל'תחייה' של ממש בבית הכנסת. נוספו מתפללים ובית הכנסת הלך וגדל עד שראינו צורך להחליף את הריהוט, ובסיוע של מר אביהוא בן משה, נציג המפד"ל בעיריה, ערכנו שיפוץ מקיף של בית הכנסת, שגרם למתפללים נוספים לפקוד את ספסלי בית הכנסת. כל שבת נערכת סעודה שלישית, ושיעור של רב בית הכנסת, הרב יאיר אפרתי.
בית הכנסת פותח את שעריו לכל עם ישראל וניתן למצוא בין המתפללים מכל העדות והגוונים. רבים בוחרים לערוך בו בר מצווה בשל האופי המכובד והמכבד של המקום.
לקראת שנת ה-70 (!) לבית הכנסת, אנו מזמינים את כל מי שמעוניין לבוא ולהמשיך את המסורת המפוארת של בית הכנסת ביחד איתנו. |
|
|
|
 |
|
|
|
|
סוג בית כנסת
|
|
|
אשכנזי
|
|
נוסח תפילה
|
|
|
נוסח אשכנז
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
